פסק-דין בתיק ת"א 31028-06-10

רקע כללי ותמצית ההליכים המשפטיים הקודמים בין הצדדים -

1.       אין חולק כי לתובע, מר חנא אלנג'אר (להלן: " אלנג'אר"), זכויות בנכס מקרקעין בשד' ההסתדרות 33 בחיפה, בו מוקם אולם אירועים, בשטח של כ-1,000 מ"ר (להלן: " האולם").

2.       ביום 13.7.2008 השכיר אלנג'אר את האולם לנתבעת מס' 1, גנוטל שיווק והפצת מזון ומוצרי צריכה בע"מ (להלן: " גנוטל"), בהתאם לחוזה בכתב (להלן: " ההסכם הראשון") המפרט את תכולת האולם, הציוד שיש באולם, תנאי התשלום ועוד. הסכם זה היה אמור להיות בתוקף עד יום 13.7.2010.

3.       ביום 1.1.09 נחתם הסכם שני (להלן: " ההסכם השני") עם חברה נוספת, הנתבעת מס' 2, פינת המזל בעיר בע"מ (להלן: " פינת המזל") לגבי האולם אשר נועד לחול במקום ההסכם הראשון, עד יום 31.12.2010.

4.       בסמוך לתחילת ביצועם של ההסכם הראשון והשני - התגלעו מחלוקות באשר לתשלומים ובאשר לתניות נוספות שבשני ההסכמים. בשל אותן מחלוקות, אלנג'אר הגיש תביעה כנגד חלק מהנתבעים דכאן לתשלום חוב דמי שכירות - בסך של למעלה מ-221,000 ש"ח. הנתבעים דשם טענו להגנתם כי דמי השכירות נפרעו במלואם וכי לחילופין, מכל חוב יש לקזז נזקים שנגרמו להם עקב כך שהם לא הצליחו לקבל רשיון עסק לאולם (בשל מצגי שווא מצד אלנג'אר) ובגין הצורך לתקן ולחדש ציוד שהושכר להם (ואשר היה אמור להיות חדש אך התגלה כישן ומקולקל). עוד הועלו שם טענות מצד הנתבעים לגבי כך שאלנג'אר לא הנפיק חשבוניות כדין לגבי התשלומים שבוצעו. תביעה קודמת זו (ת"א 12653-06-09 בבמ"ש זה, להלן: " התביעה הקודמת"), הסתיימה  בפשרה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין (להלן: " הסדר הפשרה").

5.       בהסדר הפשרה מיום 16.10.09, חויבו הנתבעים לשלם לאלנג'אר סכום מסויים, נקבעה סנקציה של פינוי למקרה של איחור בתשלום, נקבע כי דמי השכירות החודשיים לתקופה עתידית מסויימת יהיו בשיעור מופחת - וכיוצ"ב הסכמות המפורטות בהסכם הפשרה.

6.       לא חלפו כמה חודשים - ואלנג'אר הגיע למסקנה שהסכם הפשרה הופר, שכן ההמחאות שמסרו הנתבעים בידיו לצורך תשלום הסכם הפשרה חוללו ורק כנגד חלקן שילמו הנתבעים סכומים חלופיים במזומן.

7.       היות והסדר הפשרה כלל סנקציה של פינוי - ביום 24.3.2010 פנה אלנג'אר ללשכת ההוצל"פ וביקש לממש את פסה"ד שנתן תוקף להסדר הפשרה ולבצע פינוי (תיק 08-05040-10-0, להלן: " תיק ההוצל"פ"). בהחלטתו של כב' הרשם אוחיון, מיום 1.4.2010 ניתן צו פינוי במעמד צד אחד. הנתבעים הגישו בקשה לביטול ההחלטה. ביום 29.4.2010 ניתנה החלטה ע"י כב' הרשם חלאילה, שם נקבע כי נכון ליום 1.4.2010 היה פיגור בתשלום של דמי השכירות, אך המדובר בסך של 23,150 ש"ח בלבד והיות ואלנג'אר הסכים לקבל כספים באיחור, אין מקום ליתן צו פינוי. כב' הרשם חילט לטובת אלנג'אר 20,000 ש"ח שהופקדו, הורה על תשלום של 3,150 ש"ח נוספים (ששולמו) וקבע כי אין מקום ליתן צו פינוי. אלנג'אר הגיש ערעור לבהמ"ש השלום בעכו (להלן: " הערעור בעכו") לגבי החלטה זו.

8.       בשלב הזה - בטרם הוכרע הערעור בעכו - ביוני 2010, הוגשה התביעה הנוכחית בתיק זה, כאשר בשלב הראשון היא היתה תביעה למתן צו פינוי, כנגד חלקם של הנתבעים בלבד (אשר הוגשה גם בשם מוסך הבונים חנא אלנג'אר ובניו בע"מ - החברה של אלנג'אר אשר חתמה על ההסכמים הרלבנטיים. יש כמובן הבדל בין אלנג'אר לבין חברה זו אך הנתבעים לא העלו כל טענה לגבי העדר יריבות למול אלנג'אר - ולא נזדקק לנושא זה.

9.       ביום 12.8.2010 התקיימה ישיבת קד"מ בתיק זה. היות וסוגית הפינוי טרם הוכרעה במסגרת הערעור בעכו - הצעתי לצדדים להסכים על פינוי ביום 15.9.2010, לייתר את המשך ההליכים בעכו ולהפוך את התביעה שבפני לתביעה כספית, למקרה ועדיין נותרו מחלוקות כספיות.

10.   בעוד הצדדים שוקלים את המהלכים - הערעור בעכו התקבל, משמע, שניתן צו פינוי (להלן: " צו הפינוי"). בפסק דינו של כב' השופט סלאח, נקבע כי כן היה מקום ליתן סעד של פינוי, מה גם שבמהלך הזמן המשיכו הנתבעים שלא לשלם את דמי השכירות. עוד נקבע באותו פס"ד כי הקביעות של כב' הרשם חלאילה לגבי גובה החוב נכון ליום 1.4.2010 אינן מהוות מעשה בית-דין והצדדים יוכלו להעלות את טענותיהם ההדדיות לגבי ההתחשבנות בתיק האזרחי המתאים.

11.   בעקבות החלטה זו, ביום 16.9.2010 בוצע הפינוי (להלן: " הפינוי"). בר"ע שהגישו הנתבעים לגבי פסק הדין שבערעור בעכו נדחתה (31309-09-10 בבהמ"ש המחוזי חיפה, ע"י כב' השופטת בר-זיו) שכן במועד בירור הבר"ע הפינוי כבר בוצע והדיון הפך תיאורטי.

12.   בשלב הזה, לאחר הפינוי, ביום 20.2.2011 הוגשה התביעה המתוקנת - כספית במהותה, כנגד הנתבעים "המקוריים" ונתבעים חדשים, וכאן - רק אלנג'אר היה התובע.

טענות הצדדים בהליך הנוכחי -

13.   אלנג'אר טוען שלאחר הפינוי נותרו כלפיו חובות בסך של כ-300,000 ש"ח בגין דמי שכירות עד הפינוי, הוצאות בגין ביטוח של הנכס בסך של כ-27,000 ש"ח, עלות שיקום ושיפוץ הנכס ועלות רכישת ציוד חדש במקום ציוד שנעלם או הושחת בסך של מליון ש"ח, עלויות משפטיות בסך של 150,000 ש"ח וטוען עוד כי הוא זכאי לפיצוי בסך של 300,000 ש"ח בגין עגמת נפש - כך שסך התביעה הינו כ-1,500,000 ש"ח.

14.   באשר לזהות הנתבעים השונים - עמדתו של אלנג'אר היא כי כל שמונת הנתבעים חייבים בתשלום החוב ביחד ולחוד, כדלקמן: (א) הנתבעות 1-2, גנוטל ופינת המזל - חתומות על הסכמי השכירות הראשון והשני וחבותם הנטענת ברורה; (ב) הנתבעת 3, קורונה פלוס בע"מ (להלן: " קורונה") - הינה חברה שמשמשת את הנתבעים 5 או 6 והפעילות באולם התבצעה על שמה; (ג) הנתבעת 4, זרך השקעות בע"מ (להלן: " זרך השקעות") - הינה חברה בבעלות הנתבע 8, מר סרגי רוזמן (להלן: " רוזמן"), כאשר לטענת אלנג'אר חלק מהנתבעים יזמו את הקמת זרך השקעות על שמו של רוזמן על מנת לעשות בחברה זו שימוש לצורך התחמקות מתשלום ארנונה לגבי האולם וכי בכל מקרה זרך השקעות חתומה כערבה לחובות גנוטל ופינת המזל מכח הסכמי השכירות; (ד) הנתבע 5, מר גנאדי וול (להלן: " גנאדי") - החתום כערב להסכמי השכירות על גבי ההסכמים עצמם ועל גבי שטר חוב רלבנטי; (ה) הנתבע 6, מר איגור וול (להלן: " איגור") - אחיו של גנאדי ובעל מניות בגנוטל ופינת המזל, החתום אף הוא כערב על הסכמי השכירות; (ו) הנתבע 7, מר סרגי מרצ'נקו (להלן: " מרצ'נקו") - אשר הינו, לשיטת אלנג'אר, שותפם העסקי של גנאדי ואיגור וחב בחובות הנטענים הן מכח שותפות זו והן בשל שמסר לאלנג'אר המחאות לשם ביצוע תשלומים בהתאם להסכמים;  (ז) הנתבע 8, רוזמן - הרשום כבעליה של זרך השקעות, ומכאן חבותו הנטענת.

15.   הנתבעים מכחישים את הטענות. לשיטתם אין חובות בכל הנוגע לדמי השכירות, אין חובות לגבי פרמיות הביטוח ואין נזקים באשר למצב המושכר והציוד בעת הפינוי. לטענתם, אלנג'אר הוא אשר חייב להם כספים רבים והם אף הגישו תביעה שכנגד בתחילת ההליכים לגבי סכום של כמליון ש"ח - אשר נמחקה בפס"ד מיום 10.7.2012 עקב אי תשלום אגרה. לטענתם אלנג'אר הוא זה שהפר את ההסכמים, לרבות בשל שהציג בפניהם מצג לפיו ניתן יהא להשיג רשיון עסק אך התברר שלא ניתן לעשות כן בשל חריגות בניה שבוצעו. עוד טוענים הנתבעים להפרות בשל מצבו של הציוד, עלויות שנגרמו עקב רכישת ציוד ושיפוץ ועוד. ממשיכים וטוענים הנתבעים כי אין כל יריבות בין אלנג'אר לבינם, למעט שתי החברות אשר חתמו על הסכמי השכירות - וכי דין התביעה להדחות כנגד שאר הנתבעים.